אישתר אשתר

אסתר (זדה) וינגרטן

אמי נולדה בתאריך לא ידוע בעיר שירז שבפרס. אנחנו משערים שבערך בשנת 1927 וסביב ראש השנה. אימה נפטרה מלידתה ולמעשה אין שום תיעוד צילומי משנותיה אז. לדאבונה לא היו לה זכרונות טובים מפרס והסיפור שחזר על עצמו כשנפלה ו׳פתחה את הראש׳ ולא היה מי שיחבק וינחם אותה שכן, אביה היה סוחר ולא שהה הרבה בבית ואמה החורגת לא היתה פנויה רגשית אליה. הם לא שלחו את אמי ללמוד על מנת שתסייע בעבודות הבית ובכך ׳ניצלה׳ מנישואים בגיל העשרה למרות שכאבה תמיד את ההחמצה בחוסר השכלתה. אמי עלתה ארצה בשנת 1950 ונישאה לאבי ניצול השואה בשנת 1957.

אמי היא מקור ההשראה עבורי בכל כך הרבה תחומים. היא היתה החכמה עלי אדמות. שורדת, חרוצה, מסורה, אוהבת, קשוחה, פדנטית, שנונה, מצחיקה, אוהבת, בשלנית, מארחת למופת ופיקחית. היא השיגה הכל והרבה בעשר אצבעותיה יחד עם אבי. אחותי, אחי ואני היינו כל עולמם. שלושה כללים הנחו אותה. הראשון חינוך, השני סדר וניקיון והשלישי כיאה לפרסייה... אוכל טרי כל יום. בריא והרבה (עד שהבריאות מוטלת בספק). מגיל צעיר עזרתי לה בכל עבודות הבית. בליקוט הירקות והקניות בשוק, בהכנתם לקראת הבישול. באפייה, רקמה, סריגה, תפירה ועוד ועוד... 

דבר אחד שסלדתי ממנו היה קניית הדגים והכשרת הבשר ורק בגיל מצווה אזרתי עוז להצהיר בפניה על צמחונותי. ואכן עד היום אני מקפידה על כך. ב 1/11/2010 נפטרה אמי. כאב היתמות הכה בי שוב. הרגשה שנטרקה לי דלת וכתובת למנוחה ונחמה מהיומיום. ידעתי עד כמה היתה אמי מחוברת לנכדיה כמו לילדיה ולכן בעוד אני נערכת לחגוג לבתי עפרי בת מצווה, החלטתי שהתערוכה הבאה בראש השנה תהיה מוקדשת לאמי אסתר היא נולדה בראש השנה ונפטרה מעט אחרי. עבורי היא היתה מלכת אסתר מפרס. קראתי ומצאתי שההשראה למגילת אסתר היא הדמות המיתולוגית אישתר ואלו הדברים שכתבתי בתערוכת ׳מעברים׳ ראש השנה 2011 בה התחדשתי בקולקציית אישתר.

בסוף אוגוסט, כחודש לפני התערוכה טסתי עם עפרי ללונדון כמתנת בת מצווה. בסופ״ש נסענו לשוק הפשפשים בפורטובלו ושם פגשתי מוכרי עתיקות פרסים. בתמימות שאלתי מה פירוש השם ׳נוסרת׳ בפרסית, שמה של סבתי שנפטרה בלידת אמי ועל שמה אני קרויה אסנת ולהפתעתי הם ענו ׳ויקטוריה׳. מעולם לא עלה בדעתי לשאול את אמי. רכשתי 3 טבעות פרסיות עתיקות מתקופת האימפריה הסאסאנית מהמאה ה7, עשויות מברונזה והכנתי להן רפליקה בזהב 22 קראט. בנוסף רכשתי אבני חן חותם מקרניאול, אגת, לאפיס ועוד חרוטות בעבודת יד מאפגניסטן. 

עבורי אמא היא היתה מלכת אסתר מפרס. קראתי ומצאתי שההשראה למגילת אסתר היא הדמות המיתולוגית אישתר ואלו הדברים שכתבתי בתערוכת ׳מעברים׳ ראש השנה 2011 בה התחדשתי בקולקציית אישתר.

אישתר, אלת  האהבה  הפריון  המיניות והמלחמה, מאלות אכד (שם כונתה אישתר),  שומר  (שם כונתה איננה)  ובבל. רעייתו של האל דומוזי (תמוז). נזכרת גם בעלילות גלגמש.

טקס הנישואין הקדושים שבפולחן השומרי התרכז סביבה. מרכז פולחנה של אישתר היה בעיר ארך, אך נבנו לכבודה מקדשים רבים בערים החשובות במסופוטמיה. סמלה היה שער של קנים שחלקו העליון עוטר בסרטים (איננה), או כוכב שלו 8 חודים. האלה עשתרת, מהאלות המרכזיות בפנתיאון האלים

במיתולוגיה  הכנענית  והפיניקית, מזוהה עם אישתר; וכן גם  האשרה  בפולחן  אלי כנען . 

על פי המיתולוגיה האכדית-שומרית-בבלית, מלכת השאול ארשכיגל, חטפה את תמוז, אהובה של  אישתר, וכלאה אותו בארמונה.  עם מותו של תמוז מתה עמו גם צמחיית הארץ, ואישתר האבלה ירדה לשאול כדי להשיב את תמוז אל פני האדמה. בתום מאבק הושגה פשרה בין האלות, לפיה הוסכם כי תמוז יבלה עם ארשכיגל מחצית שנה בשאול, ומחצית שנה עם אישתר על פני האדמה.

למיתוס זה, המציין את מחזוריות החיים והמוות בטבע, אפשר למצוא מקבילות בתרבויות נוספות, למשל חטיפת פרספוני מאימה דמטר על ידי  הדס  מלך השאול  במיתולוגיה היוונית . אף שמה של

אסתר המלכה  (בפי הפרסים; שמה העברי הדסה) בסיפור  מגילת אסתר  נגזר משמה של האלה אישתר.

קולקצית אשתר